זה הקילומטר הארבעים או החמישים בערך ואני מתקדם בריצה קלה איפשהו ב״דרך הרומית״ על השביל הכל כך מוכר של אולטרה סובב עמק. היום ממרחק הזמן

כשריצה והחיים הם משחק קבוצתי. הייתי שנייה לפני הריצה המסכמת לאולטרה הרי-אדום. 100 קילומטרים בערבה בואכה אילת, עד כמה שבואכה נשמע קרוב, זה היה רחוק,

מה בין כדורגל לבית ספר ואיך כל זה קשור להעצמה של ילדים ונוער? הוא ישב מולי בפגישה השבועית שלנו, בן 14 ושחקן הרכב קבוע בקבוצת

כמה קשה זה כבר יכול להיות? אילת, דצמבר 2012 בית מלון רויאל גארדן או מלון ספורט, לא באמת חשוב. שישי בבוקר. נכנס למעלית אחרי הטריאתלון,

ריצה היא חלק ממני, ממי שאני, חלק מהותי בחיים שלי כבר הרבה מאד שנים. כשהתחלתי לרוץ אי-שם מזמן(שנת 2000) זה היה חלק מהמסע שלי לשיקום

בעידן של מסכים, עומסים רגשיים וירידה טבעית בתנועה, לילדים ולבני נוער חסר משהו בסיסי: תחושת מסוגלות. וזו בדיוק הנקודה שבה פעילות גופנית מותאמת נכנסת לתמונה