בתקופה האחרונה, חודשיים-שלושה או אולי יותר אני מוצא את עצמי יושב מדי יום וכותב, כותב הרבה מילים בפורמטים שונים ועל נושאים שונים. מאז ומעולם הייתי

לפני מספר ימים התקשרה אליי אמא לילד בן-8, אמרה ששמעה עליי ועל ״העצמה דרך ספורט״ שאני מעביר ושיתפה שהוא משחק כדורסל באופן קבוע בקבוצה אבל

בתקופה האחרונה, למעשה החל מחודש ינואר, מצאתי את עצמי, בין אם במכוון ובין אם לא, כותב הרבה. מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי לכתוב. כלומר

״אם לא תקום ותתחיל את היום הזה הוא פשוט יתחיל בלעדיך והזמן שלא תנצל לא יחזור״ זה פחות או יותר המשפט שעבר לי בראש ביום

אלו פחות או יותר המחשבות שעלו לי בריצת הבוקר היום וכן, גם תהליך הכתיבה המתחדש עם הספר השני שלי אבל זה לפוסט אחר, אולי. בסוף

היא ישבה מולי בפגישה הדו שבועית שלנו, מעט מחוייכת ומעט נבוכה, יודעת שחיים קלים לא יהיו בפגישת האימון הזו. בחרתי הפעם שניפגש בבית הקפה שאני