״אני רוצה יותר״
אולימפיאדת טוקיו 2020 זימנה לכולנו, הישראלים, כבר ביום הפתיחה, את אחד מרגעי ההתרגשות הגדולים ביותר,
גם אם זה ענף ספורט שלא ממש כולם מכירים או בקיאים בו, טאקוונדו(מי הכיר ג׳ודו לפני המדליה של יעל ארד ואורן סמדג׳ה?).
בין כל הרגעים במהלך הקרב והדקות שאחריו, רגע אחד בלט יותר מכולם עבורי לפחות וזה הרגע בראיון שבו אמרה אבישג סמברג,
המדליסטית הטרייה שלנו את המשפט ״אמרתי לעצמי שאני רוצה יותר״.
כמה כוח רצון והקרבה יש במשפט הזה ועוד יותר מזה כמה עוצמה יש בו.
היכולת של ספורטאית צעירה, בסך הכל בת-19, בקרב המשמעותי בחייה הספורטיבים ״לנקות״ כל מיני מחשבות מטרידות ותחושת עייפות
ולהוציא מעצמה עוד קצת מאמץ, עוד קצת מהשרירים העייפים והגוף התשוש והכל בכדי לנסות עוד קצת, לנצח בקרב ולהשיג מדליה.
ספורט בכלל וספורט תחרותי בפרט(וברמות הגבוהות עוד יותר) זה לא רק האלמנט הפיזי שבו, זה גם לדעת ״לנקות את רעשי הרקע״ המטרידים,
את השרירים שכואבים ולמשוך את המאמץ לעבר גבול שאנחנו לא מכירים, זו הנקודה של ״לרצות יותר״ מהיריב/ה שממול.
כל ספורטאי/ת יכול ״לרצות יותר״ מהיריב שלו עם הרבה הקרבה מבפנים והרבה הכנה מנטאלית טובה.
