״רגשות״
א׳ ישב מולי, רגוע והתחושה הייתה כאילו הוא מחכה למפגש הזה, לאימון איתי.
בפעם הקודמת, בשבוע שעבר, ביקש שנתאמן על ״הבפנים״ כמו שהגדיר את זה, מבלי להצביע על נקודה ספציפית.
פרסתי לפניו את חבילת הקלפים, כשהפעם בניגוד לאימונים הקודמים, הנחתי אותם עם התמונות כלפי מטה,
מבלי שהוא או אני נראה מה נמצא בצידו השני של כל קלף.
הזכרתי לו שהוא ביקש שנדבר מעט על מה שקורה ״בפנים״ ואמרתי שנשוחח מעט על רגשות.
שאלתי כיצד באים הרגשות לידי ביטוי בקלפים שלפניו כאשר הם הפוכים ולאחר מספר שניות עלה הנושא שהוא,
כמו כל אחד אחר, לא תמיד חושף את רגשותיו בקלות.
הסביר שזה נובע אצלו ממקום של הגנה בדרך כלל, מחוסר הרצון להיחשף בפני זרים.שאלתי מהיכן מגיעה המגננה הזו
ולאחר מכן שענה הקשיתי ושאלתי האם תמיד פעל כך או רק בתקופה האחרונה.
הוא לקח את הזמן שלו וענה שזה תמיד היה כך אבל בשנה האחרונה מעט התחזק.
להרבה מאיתנו ישנו קושי לחשוף את הרגשות שלנו בפני אחרים, לטוב ולרע.לעתים זה נובע ממגננה ולעתים מבושה או מעצם המחשבה
״מה יחשבו עליי״, דבר שיוצר לנו עוד ועוד מחסומים, גם בפני אלו שאנחנו מכירים וקרובים אליהם.
כעת אמרתי ל-א׳ שידמיין כי הקלפים הפרוסים לפניו הם אולם מלא באנשים וביקשתי ממנו שיצביע לי היכן הוא חושב שממקם את עצמו
כאשר נכנס לאולם כזה והוא הצביע על המיקום, לא מרכזי מדי אבל גם לא בשוליים, הסביר שהמיקום נבחר בדיוק מאותה הסיבה,
רצון לשמור על טווח בטחון, גם אם זמני.
השלב הבא היה לבחור את אחד הקלפים ולהרים אותו, להביט בו כמה זמן שהוא צריך ואז שאלתי איזה רגש עולה לו מבט בקלף הנבחר….
כולנו ניצבים מדי יום במצבים דומים, של חשיפה או חסימת רגשות, לעתים מתוך רצון ולעתים מגבילים את עצמנו.
מוזמנים ליצור איתי קשר ולתאם פגישת-אימון שבה נשוחח גם על רגשות וקלפים.
אני דובי ואני אוהב את מה שאני עושה.
