האם יש בכלל נוסחה כזו..?
אולימפיאדת טוקיו ננעלה בחודש יולי והותירה רבים בישראל ובעולם בתחושת התעלות והנאה מהמפגן הספורטיבי בו חזינו
אבל גם בכבוד גדול לספורטאים שהתמודדו עם קשיים ספורטיביים ומנטליים בתקופה שלפני האולימפיאדה ובמהלכה.
אבל מה נדרש בכדי להפוך לספורטאי-על, ספורטאי צמרת עולמי או אחד שעוסק בספורט אולימפי וגם מצליח..?
האם בכלל קיימת נוסחה להפוך לאחד כזה?
בואו נבדוק יחד.
– התחלה בגיל צעיר:–
התפיסה הרווחת בקרב הרבה מאמנים, הורים וגם אצל ספורטאים היא כי רצוי להתחיל לעסוק בספורט בגיל צעיר
עד כמה שיותר ולהתמחות בו.
אז נכון שרפאל נדאל, כמו גם טייגר וודס החלו להתחרות בגיל צעיר אבל כיום ידוע כי רצוי שילדים עד לסביבות גיל 14
ינסו ו״יטעמו״ כמה שיותר סוגי ספורט, שיגוונו פעילויות ובעיקר ירכשו מגוון גדול יותר של מיומנויות תנועתיות
אשר ישרתו אותם בהמשך דרכם הספורטיבית.
– מיתוס 10,000 השעות:–
בהמשך להתחלת העיסוק בספורט בגיל צעיר, במשך שנים האמינו כי קיים מספר ״קסם״ שהוא 10,000 שעות אימון
לספורטאי צעיר בכדי להגיע לסוג של מומחיות ועילוי בתחומו.
מחקר של אריקסון בקרב מוזיקאים צעירים הנחשבים כעילוי בתחומם ובהקבלה לספורטאים בגיל דומה קבע כי בכדי
להפוך לעילוי בתחום עליהם להתאמן מספר כזה של שעות, שזה כ-10 שנים בקירוב.
אולם בשנים האחרונות השתנתה הגישה וברור כי במיוחד בקרב ספורטאים צעירים החשיבות היא לא בכמות השעות
אשר מוקדשות לאימונים אלא באיכות האימונים והדרך שבה הם מתקדמים בתחום.
המספר אגב השתנה לכ-4000 שעות ״בלבד״.
– חשיבות ״המשחק״:–
כחלק מיצירת עניין וגיוון בספורט אצל צעירים, קיימת חשיבות להנאה מהמשחק ולא רק לתחרות במשחק מסוג ספציפי
ולכן רצוי וכדאי לגוון לספורטאים צעירים את אופי האימונים והמשחקים שיכילו מרכיב גדול של הנאה יחד עם המטרות
והתנאים הנדרשים מהם לעסוק בספורט בו הם מתחרים.
אין צורך לדבוק במשחק הספציפי בצורתו הקלאסית במשך כל הזמן.
אחת מהסיבות הגבוהות ביותר לילדים אשר עוסקים בספורט ״לנטוש״ את הספורט שלהם היא כי אינם נהנים יותר,
זה כבר לא משחק שמהווה חוויה כייפית עבורם.
– ליווי מקצועי:–
אחד הגורמים להפיכת ילדים לספורטאים מצטיינים, ספורטאי-צמרת היא הליווי אותו הם מקבלים מאנשי מקצוע טובים כבר מגיל צעיר.
מאמנים טובים יבנו בסיס טוב עבור הספורטאים לקראת המשך דרכם הספורטיבית וידעו כיצד לנתב נכון את דרכו של הספורטאי
הצעיר באופן אישי.
ניקח לדוגמה את זוכי המדליות השיראלים מאולימפיאדת טוקיו- הן לינוי אשרם והם ארטיום דולגפיאט מלווים על ידי המאמנים שלהם
כבר מגיל מאד צעיר, נקודה שזכתה שוב ושוב לציון על ידי הספורטאים עצמם במהלך כל הראיונות שאחרי הזכייה.
אשרם ודולגפיאט לא לבד, ראינו את זה אצל שאר חברי הנבחרת ואם נרחיב את המבט לספורטאים עולמיים למשל, מייקל פלפס, הספורטאי האולימפי
המעוטר ביותר לווה על ידי מאמנו כבר מגיל צעיר.
מדי יום אנחנו רואים באמצעי התקשורת ובמגרשי הספורט, ספורטאי-צמרת בוגרים, ספורטאי-עילוי שהגיעו לראש הפירמידה בענפי הספורט
בהם הם מתחרים, רואים את החיוך לנוכח ההישגים שלהם אבל חשוב לזכור כי הכל הושג באמצעות בניית בסיס נכון ועבודה קשה תוך ליווי מקצועי.
לכישרון כמובן יש חלק(כמו גם למזל) אבל אין תחליף לעבודה קשה, להנאה בלתי נגמרת וליווי פיזי ומנטלי.
רוצים לדעת עוד?מוזמנים לקרוא את שאר המאמרים והפוסטים בבלוג ולעקוב אחר דף הפייסבוק שלי
