להישבר תחת לחץ
יום ראשון, איצטדיון ארתור אש בניו-יורק, גמר אליפות ארה״ב הפתוחה בטניס 2021 וכל העיניים, כמעט, על נובאק ג׳וקוביץ׳
והמרדף שלו אחר עוד תואר גרנד-סלאם, שיהפוך אותו לטניסאי שזכה בהכי הרבה גראנד-סלאמים(21) וכן, עוד פרט ״שולי״,
באם ינצח יהיה הראשון שזוכה בארבעה תארי גרנד-סלאם בשנה קלנדרית אחת, לחץ לא פשוט, אפילו לא לטניסאי ברמתו.
בואו נלך שנייה אחורה, רק לחודשי הקיץ האחרונים ולמשבר המנטלי שחווה הטניסאי הסרבי באולימפיאדת טוקיו במשחק חצי הגמר,
מה שמנע ממנו את המאבק על הזהב וגרם לו גם לוותר על מדליית הארד ועל גמר הזוגות, אולי שם היה צריך לחפש את הסימנים הראשונים.
כמה ספורטאי חזק שלא יהיה, גם לשחקן במעמד של ג׳וקוביץ׳ הידיים וגם הרגליים רעדו מעט, משהו התערער שם,
גם בטוקיו ובמיוחד במשחק הגמר בניו-יורק מול מדבדב הרוסי.
״נולה״ שידר סימני לחץ קטנים לאורך המשחק וכל מי שעקב אחר המשחק הזה ראה שמשהו קורה לו.
לצעקות קטנות אנחנו רגילים וגם לשבירת מחבט או לפחות הטחתו בחוזקה ברצפה, הפעם זה הרגיש אחרת,
גם הקהל הרגיש את זה.
הקהל, שבדרך כלל לא אוהד את הטניסאי הסרבי הבין שהוא בצרה ולמעשה הפך להיות מהמדורג הראשון בעולם ואולי
מהטניסאי הגדול בהיסטוריה, הוא הפך לאנדרדוג מובהק, הקהל החל לעודד אותו.
ג׳וקוביץ׳ לא רגיל להיות במעמדים כאלו יותר מדי, זה לא האזור הנוח שלו, יותר קל לו להיות ״הילד הרע״.
הוא ניסה לשלוט במצב לקראת סיום, ירד לנוח והחליף חולצה, כאילו אומר, הנה, אני מתחיל מחדש משהו, זה לא ממש עזר.
המגבת הלבנה שהניח על ראשו לא הסתירה את הבכי והדמעות שלו, הוא התרסק, נשבר תחת הלחץ.
יתכן שזה בגלל המעמד, הרצון לנצח ולזכות בתואר נוסף, יתכן שאלו דברים נוספים עליהם רמז לאחר פרישתה של סימון ביילס
באולימפיאדה.
אנחנו רגילים לצפות בספורטאי-על ברמתו של ג׳וקוביץ׳ אשר יודעים להתמודד עם המצבים הללו, לגייס משאבים, להחזיק את רמת
העוררות שלהם ככזו שתסייע להם לתפקד גם כאשר הכל הולך ומתפרק אבל בסופו של יום, בסופו של משחק, אנחנו מגלים את הגורם האנושי
שנמצא שם מתחת לקליפה הקשה, מגלים את השבריריות של האדם, את המשבר המנטלי ומשם לטניסאי הזה כבר לא הייתה דרך חזרה.
משבר תחת לחץ קורה גם לספורטאים הטובים ביותר והדבר הנכון לעשות הוא ״להתרחק״ לרגע מהסיטואציה, לתת לדברים לשקוע,
להתאושש פיזית ומנטלית ואז להפיק את הלקחים, ללמוד ולהסיק מסקנות איך להיות מוכנים טוב יותר לפעם הבאה.
