למה לטפס בריצה על הר..?

״…כי הוא שם…״ זו לפחות התשובה שענה ג׳ורג׳ מאלורי, מטפס הרים בריטי ידוע.

לפעמים בחיפוש אחר ה”למה” שלנו אנחנו צריכים טפס על הר גבוה. 

אבל למה לעשות את הטיפוס הזה בריצה..? 

זה מספיק קשה גם ככה, זה בערך מה שחשבתי לעצמי תוך כדי ריצה, איטית, עם נשימה כבדה ומתקצרת ביום אחד בספטמבר, אי שם בצפון מזרח ארה״ב.

את הסיפור המלא של הטיפוס שלי על הר וואשינגטון, ההר הגבוה ביותר בחוף המזרחי בארה״ב, תוכלו למצוא בספר שלי ״כשאני מדבר על ריצה אני מדבר על החיים״ ובקרוב ממש הוא יופיע גם בגרסה הדיגיטלית שלו אבל נשאיר את זה רגע בצד.

פעמים רבות אנחנו יודעים מה ה״למה״ שלנו והמוטיבציה שמניעה אותנו היא זו שתביא אותנו אל קו המטרה.

לא נצטרך את ה״למה״, את הסיבה למסע אליו אנחנו יוצאים, זה יהיה לנו מאד ברור ואת המאמצים נשקיע בדרך, ברצון להגיע לשם.

פעמים אחרות מה שידחוף אותנו הוא עצם החיפוש הזה אחר ה״למה״, כשלא נדע במדויק מדוע אנחנו עושים או רוצים לבצע דברים ואז לעתים נרגיש מבולבלים, אולי גם אבודים.

האם לכל אחת ואחד מאיתנו צריך שתהיה סיבה אמיתית לעשות? לבצע?

אין פה תשובה חד משמעית מבחינתי או תשובה ברורה אבל מה שאני חושב, ולא חייבים להסכים איתי, שכל אחת ואחד מאיתנו חייב שתהיה לו את היכולת להסתכל פנימה, לתוך עצמו ולחשוב מה ה״למה״ שלו, מה נותן לו משמעות לביצוע דברים, משמעות לחיים.

מאד קל שלא לחפש את ה״למה״ האמיתי הזה, אולי גם שלהתחמק ממנו אבל אז אנחנו נמצא את עצמנו בחיים ריקניים, חסרי משמעות אמיתית.

שימו נעליים מנטליות על עצמכם, בררו מה ה״למה״ שלכם והתחילו את הדרך לטיפוס הארוך על ההר הזה.

קל זה לא יהיה, יתכן שאפילו קשה ומאתגר וכן, יהיו מכשולים בדרך, בורות, מחסומים ומשקל כבד על הכתפיים אבל ככל שהדרך תהיה קשה יותר, ה״למה״ שלכם יהיה חשוב עבורכם יותר ומספק.

לא יודעים מה ואיפה ה״למה״ שלכם? חוששים לטפס על ההר הזה?

אני פה בדיוק בשביל זה עבורכם.

הקפה עליי.

#אולטרהמיינדסט #קואצינג #אימוןמנטלי #אימוןמנטלילספורטאים #השראה #טיפוס #טיפוסהרים #הימלאיה #מטפסהרים #למה

עוד כתבות

זהות

מתי הריצה הופכת להיות חלק מהזהות של האדם הרץ או בכלל, מתי פעולה שאדם מבצע באופן קבוע הופכת להיות חלק מהזהות שלו זו אחת מהשאלות

מה הזהות שלנו ולמתי היא נכונה?

קרה לכם פעם שהרגשתם כאילו אתם האשטג..? שאלה מוזרה קצת שהרהרתי בה באחד מהימים האחרונים בזמן שנסעתי בקצב של צב באחד מהפקקים שזחלו לכיוון גוש-דן.

״שאני חי בכל יום מחדש״

״למה אתה ממשיך לרוץ?״ היא שאלה ובהתה בי, המתינה לתשובה בעודה אוחזת בספל הקפה בשתי ידיה וכמעט מצליחה לשלב את האצבעות יחד. ״למה אתה ממשיך

שווה ניסיון נוסף

אין לי מושג מאיפה זה הגיע או יותר נכון חזר אליי, חזרה אליי המחשבה הזו על הריצה והרעיון לנסות לחזור לרוץ, שוב, כן. אני יודע

הרשמו לניוזלטר

פעם בחודש, לא מציק בכלל…
המון טיפים וידע.
תירשמו, מקסימום תרוויחו

דילוג לתוכן