לכל אחת ואחד מאיתנו יש את הסיפור שלו, לכולנו יש את זה והשאלה הגדולה היא האם אנחנו רוצים לספר אותו רק לעצמנו או אולי להפיץ אותו לעולם, להעביר אותו הלאה, לאו דווקא מתוך רצון להתפרסם(תודו, יש גם כאלו וזה בסדר) אלא דווקא מתוך הרצון להשפיע על אחרים, לשמש להם השראה, דוגמה, שאולי יקחו משהו מהסיפור שלנו אליהם ויתקדמו למקום אחר בחייהם, אולי טוב יותר אולי סתם למקום שונה של התפתחות.
ממש לפני שנה הספר שלי ״כשאני מדבר על ריצה אני מדבר על החיים״ יצא לאור אחרי תקופה ארכה של עבודה עליו.
כשניגשתי לכתוב בהתחלה לא באמת ידעתי איך אני רוצה לעשות את זה אבל כן ידעתי שיש לי סיפור לספר ואני רוצה לחלוק אותו עם אחרים, בשבילם ובשבילי.
חלפה שנה ממש עכשיו, בחודש פברואר, מאז שהספר יצא לאויר והנה, לאחר תקופת ״הריון״ נוספת, לכבוד חודש פברואר 2024 ולמרות התקופה הקשה שכולנו כעם, כמדינה, עוברים, יוצא הספר במהדורה דיגיטלית באתר ע-ברית.
בתחילת הדרך ידעתי שאולי אצטרך להוציא גם מהדורה דיגיטלית אבל זה לא היה בראש מעיניי, לא ממש היה בתכנון המקורי, למרות שכאדם שאוהב לקרוא ובעיקר מעדיף את הפורמט המודפס(תודו, יש משהו בנייר הלבן, במרקם ובריח) חטאתי מדי פעם בקריאה של ספר בדיגיטל.
אבל כאשר התחלתי לפרסם אותו בפורומים שונים כמעט תמיד עלתה השאלה, הבקשה, לעותק דיגיטלי.
אז כעת, לכבוד חודש פברואר, אני משיק את הגרסה הדיגיטלית של ״כשאני מדבר על ריצה אני מדבר על החיים״ ומצרף פה לינק ישיר להזמנת הספר מאתר ע-ברית (ואם תיכנסו ותבדקו, תגלו שהמחיר ממש שווה).
אשמח כמובן אם תיכנסו ללינק ותרכשו את הספר ולאחר שקראתם בו, תדרגו אותו ב-כוכבים ותכתבו ביקורת (אני אוהב לקרוא ביקורת, לומד המון ממנה).
שיהיו לנו ימים שקטים וניפגש בשבילים ובין המילים
