מדי בוקר כבר במשך מספר שנים אני מעלה תמונה ראשונה לסטורי ברשתות החברתיות, תמונה די קבועה של הקפה הראשון של הבוקר.
בתמונה יש כוס מים ענקית, אספרסו קצר וקפה שחור מגורען(כן, הכל שלי ולא מומתקים או עם חלב).
הקפה הזה שלי הוא סוג של טקס עבורי, טקס של פתיחת יום אבל גם טקס שמהווה עבורי שגרה קבועה ולא משתנה.
״טקסים״ או ריטואלים של שגרה, קבועים כאלו מייצרים עבורנו תחושה של עקביות ובטחון ולמעשה נותנים סוג של סביבה בטוחה שבה אנחנו אמורים ויכולים לתפקד טוב יותר.
ספורטאיות וספורטאים רבים משתמשים גם הם בריטואלים שכאלו בכדי לייצר לעצמם את תחושת הבטחון גם כשהם לפני משחק או תחרות גורלית וגם כשזה במגרש זר.
בספר שלו מתאר רפאל נדאל את השיגרה שלו לפני כל משחק.
את החימום המדוייק שעושה כולל חישוב זמנים, את המקלחת שאחרי החימום וסידור הבגדים ואז סדר הלבוש שלהם והדרך שבה הוא עולה למגרש, תמיד באותה הדרך, באותה השגרה ומשם זה מייצר לו את הסביבה הבטוחה שלו שמביאה ליכולת תפקוד טובה יותר.
בימים אלו אנשים רבים תחושת חוסר וודאות שפוגעת בבטחון האישי, בהפרעות בשינה או אכילה ובתפקוד היומיומי בכלל.
אימוץ של הרגלים קבועים ומוכרים וחזרה עליהם תייצר לכם ולו לזמן קצר תחושת בטחון יחסית ותסייע לנסות ולחיות חיים רגועים מעט יותר.
השתמשו בריטואלים קלים ופשוטים בהתחלה, לא הכל צריך להיות מורכב כמו אצל נדאל, אפשר גם רק לשתות קפה כמוני, באופן קבוע מדי יום.
ומה שאר הטקסים והריטואלים שלי, בטח תשאלו…
מה לגבי שעת הכתיבה?
המדיטציה היומית?
על כל זה בפוסט אחר
ושנדע ימים שקטים.
