״אני רק רוצה לחזור לרוץ״ היא אמרה לי כמעט בשנייה הראשונה שהתחלנו לדבר.
כמעט כי נפגשנו כבר מספר פעמים אבל נושא הריצה, שלה, אף פעם לא עלה בינינו.
כלומר ידעתי שהיא מתאמנת אבל לא ידעתי שרצה וכעת כבר לא.
כשאמרה לי ״אני רק רוצה לחזור לרוץ״ כל כך הזדהיתי איתה ואפילו לרגע התבלבלתי ולא יכולתי להחליט איזה כובע אני צריך לשים על הראש בשלב הזה בשיחה שלנו.
את הכובע של המאמן המנטלי לספורטאים, הכובע המקצועי שלי או אולי את הכובע של הרץ, כי הריצה היא חלק ממני, חלק ממי שאני וממה שמלווה אותי פרק זמן נרחב בחיי, זו חלק מהמהות שלי ומהמרכיבים שלי כאדם.
ואולי אני צריך לבחור את כובע מאמן הריצה ומשם לנסות לנהל את השיחה הזו.
לבסוף בחרתי להניח את כל הכובעים בצד(כולל את זה שחבשתי באמת בשלב הזה על הראש) ופשוט להיות אדם ואיש שיחה מולה.
הריצה שהיא כל כך רצתה לחזור אליה וזו שאני חושב עליה כל הזמן וגם אני רוצה ומנסה לחזור זו לא סתם ריצה רק במובן הפיזי שלה.
״אני רק רוצה לחזור לרוץ״ מגיע מתוך המקום ומתוך המחשבה של אני רוצה לחזור למקום שמרגיש לי טבעי ונוח, מרגיש לי חלק ממני ומהבסיס והבטחון שלי ואת זה אני רוצה שוב.
אני רוצה לחזור לרוץ כי אני רוצה להרגיש שוב בטוח במי שאני, זה מה שהיא ניסתה להגיד לי בזה שרצתה לחזור לרוץ וגם אני בכל יום מחדש חושב על זה שגם אני רוצה לחזור לרוץ כי זו השגרה שלי, המקום הנכון והבטוח לי ושם אני מתפקד טוב יותר.
״אני רק רוצה לחזור לרוץ״ נכון לגבי ריצה עבור הרצים ונכון לגבי כל אחת ואחד מאיתנו באשר הם ובתחום או הנושא שהם אוהבים והוא חלק מהם וכרגע קצת חסר- בגלל המצב הכללי, בגלל פציעה ובגלל שלא מעוד סיבות כאלו ואחרות.
״האם את או אני יכולים לחזור לרוץ?״ שאלתי אותה ולמעשה שאלתי אותי.
הזמן כמו עצר לרגע בינינו, כאילו קפא.
מאז התאונה שלי כשריסקתי את הברך הימנית ניסיתי לחזור ולרוץ מספר פעמים, לפעמים זה עבד טוב יותר ולפעמים פחות ולפעמים לא עבד בכלל, בגלל הכאבים שהופיעו ובכל פעם זה היה כמו לחזור לנקודת ההתחלה מצידי.
אבל תמיד ידעתי וגם עכשיו אני יודע ובמיוחד אחרי השיחה איתה, שהריצה היא חלק ממני, חלק ממי שאני וכמו דברים אחרים בחיים שבתקופות שונות מתרחקים מאיתנו ואז בזמן אחר חוזרים, כך גם הריצה היא חלק ממני וכמו מחכה בשקט בצד לרגע הנכון ואז לחזור שוב ולהשלים את הפאזל הזה בי, להשלים את החלק החסר.
״אני רק רוצה לחזור לרוץ״ זה משפט שיחווה ומלווה אותי מאז השיחה הזו וגם היא וגם אני עוד נמצא את הדרך לחזור ולרוץ, את הדרך ואת הזמן שיהיה מתאים.
ניפגש בשבילים
מתוך פרק בשם הזה שיופיע בספר שלי ״כשאני חושב על ריצה אני חושב על החיים״
טרילוגיה בשני חלקים.
