מה הייתי באמת רוצה לדעת בזמן פציעה וכמה קשה היא הדרך חזרה
כמעט בכל בוקר בו אני מתעורר, הדבר הראשון אותו אני ממשש זו הברך הימנית שלי ולא, אני לא בודק אם היא במקום(גם כי היא לא תמיד במקום..) אלא פשוט היא משדרת לי כאבים תמידיים בעוצמות משתנות, כמו מזכירה לי את הרגע ההוא, של ההתרסקות עם האופנוע אז בשטח, באימונים לראלי שלא השתתפתי בו בסוף.
החלמה מפציעה היא לא רק הניסיון לחזור לרמת כושר וביצועים בה היינו לפני הפציעה, ממש לא. ההחלמה הינה תהליך של בנייה פיזית מחודשת של הגוף, כולל החלק שנפצע אבל גם בנייה של הצד המנטלי שלנו, של כל מה שמתרחש ועובר לנו בראש במהלך הזמן מאז הפציעה ועד ההווה בו אנחנו נמצאים כעת.
כאשר אנחנו בתהליך של בנייה מחודשת אנחנו לא רק מתאוששים מהפציעה, אנחנו מתפתחים ממנה וממשיכים קדימה!
חשוב לנו לזכור שהתאוששות מפציעה היא לא רק פיזית ואחזור על זה מספר פעמים. ההתאוששות היא מנטלית לא פחות מפיזית. אם נתעלם מהצד הפיזי, מהתהליך הפיזי בבנייה המחודשת הדרך תהפוך להיות לנו ארוכה וקשה יותר אבל אסור לנו להפריד בתוך הדרך הזו את התהליך המנטלי, שגם הוא חלק מאיתנו. אנחנו חייבים ללמוד לנהל את החששות, הפחדים שלנו, התסכולים כשמשהו לא עובד בדרך או בקצב שחשבנו שיהיה וכמובן שגם את כל הספק העצמי הזה והשאלות שרצות לנו בראש והשאלה הגדולה היא האם בכלל נצליח להתאושש.
מאבק פנימי שלנו בתוך הראש וספקות שמתעוררים לנו לא אומרים כלום לגבי החולשה המנטלית שלנו ובטח שלא קובעים כלום לגבי זה. ספורטאיות וספורטאים רבים נמצאים בסוג של ״שקט פנימי״ שבו הם מחזיקים בתוכם את הסבל והקשיים שהם עוברים במהלך ההתאוששות. הם בטוחים שהם חייבים להתמודד עם זה בשקט, לבד. אז זהו, שלא. אין שום סיבה שספורטאים בפרט אבל למעשה כל אדם, יתמודד עם הקשיים לבד ולמרות הכל, כאשר הם עוזרים אומץ ומשוחחים עם אנשים אחרים, בין אם זה מאמן מנטלי לספורטאים או חבר, המחסומים נפתחים להם, מגיעה סוג של שלווה ובעיקר ההבנה שאפשר להתמודד עם החזרה הזו מפציעה בדרך טובה יותר.
אבל חשוב לנו לזכור שקשיים, עצירות ולפעמים גם נסיגה בתהליך הזה של ההתאוששות, הכל זה חלק מהתהליך עצמו.
ההתאוששות והחזרה מפציעה, עבור כל ספורטאי, הם תהליך אינדיבידואלי וכל אחת ואחד מתמודדים ועוברים את הדרך הזו של עליות וירידות בצורה שונה וכן, גם נסיגה היא חלק מהתהליך, ממש כמו גלים בים שהולכים לאחור לפני שהנשברים קדימה אל החוף. המטרה שלנו בבנייה המנטלית בתהליך חזרה מפציעה, כל פציעה, היא גם לדעת לקבל את הנסיגה הזו, שגם היא, כמו ההתחזקות, היא חלק מתהליך הבנייה המחודשת ועלינו לקבל אותה, ללמוד ממנה ולהבין כיצד אפשר לצמוח, שוב.
אנחנו לא יכולים לבחור מתי תגיע הנסיגה, מתי יופיעו הכאבים ותאמינו לי שהם מופיעים דווקא כאשר אנחנו חושבים שעברנו את השלב הזה. אנחנו לא יכולים לבחור אותם אבל אנחנו כן יכולים לבחור את דרך התגובה שלנו אליהם, לכאבים ואת הבחירה וההחלטה במה לעשות כאשר הם נמצאים איתנו. אסור לנו לתת להם, לכאבים האלו לעצור אותנו ולהפריע לנו בתהליך ההתאוששות שלנו.
ההחלמה שלנו, ההתאוששות מפציעה כזו או אחרת היא לא רק החזרה לפעילות מלאה.
חשוב לזכור שפציעות ותהליך התאוששות וחזרה מפציעות זו הזדמנות מצויינת להתפתח גם בצד הפיזי אבל יותר מכך להתחזק בפן המנטלי שלנו. כל פציעה ותהליך חזרה ממנה מחזקים אותנו לקראת ההמשך. לצערי אין ספורטאית או ספורטאי שלא חוו פציעה כזו או אחרת במהלך חייהם הספורטיביים אבל אלו שידעו לקבל ולהתמודד עם הפציעות ולבנות תהליך מסודר חזרה, חזרו משם טובים יותר, פיזית ומנטלית.
זכרו, חלק מהפציעות הן בלתי נמנעות ולכן קבלו אותן ולאחר הקבלה התחילו לבנות את עצמכן חזרה, ציירו ״מפת דרכים״ מסודרת, תכנית פעולה כיצד אתם חוזרים מהפציעה טובים יותר ובעיקר קבלו את זה שזו הולכת להיות דרך קשה, מאתגרת אבל בסופה תהיו חזקים וטובים יותר, פיזית ומנטלית.
