מה בין כדורגל לבית ספר ואיך כל זה קשור להעצמה של ילדים ונוער?
הוא ישב מולי בפגישה השבועית שלנו, בן 14 ושחקן הרכב קבוע בקבוצת כדורגל שממוקמת במרכז-תחתית הטבלה במחוז בו הם משחקים. מגיע ראשון לאימונים והולך אחרון ודואג להיות הכי טוב בכל תרגיל, כל הזמן. ספורטאי למופת שכל מאמן היה רוצה שחקן כזה בקבוצה שלו.
שנת הלימודים בבית ספר החלה, כמובן גם אצלו ולהגיד שחיכה לה בכיליון עיניים יהיה מיותר כי הוא לא באמת חיכה וגם לא ממש אוהב ללמוד יותר מדי. עושה את המינימום ההכרחי מבחינתו ובכל שיעור חושב על ההפסקה הבאה ולצאת לשחק כדורגל במגרש או שמחכה לסיום יום הלימודים בכדי להגיע כבר לאימון, לדשא הסינטטי הירוק ופשוט לשחק.
השנה החלטנו לעלות מדרגה מבחינת היחס שלו לבית הספר וללימודים. גם בעקבות תיאום ציפיות מול ההורים שלו. הפגישה בינינו עסקה בניסוח שפה ״חדשה״ כזו ששנינו מבינים, שפה שתשלב את הכדורגל עם בית הספר ובעיקר את הדמויות(מאמן=מורה, חברים לקבוצה=בני כיתה, שופט=מנהלת, חוקי המשחק=חוקי בית ספר).
לא היה לו קשה להיכנס מיד למשחק התפקידים הזה, לסימולציות שעשינו כהכנה ל״דבר האמיתי״. ככל שזה היה קשור לכדורגל, התשובות יצאו לו מהפה במהירות. ברגע שעברנו לדבר מעט על בית ספר והתפקידים שם, זה היה מעט יותר איטי ולא נוח מבחינתו, אבל מאד ברור והגיוני.
לקראת סיום הפגישה ניסחנו קוד פשוט להבנה וביצוע-
1- לפני כל פעולה בבית הספר מבצעים עצירה, לוקחים אוויר ונושמים.
2- מבצעים הדמייה בראש ושואלים- ״מה הייתי עושה אם זה היה באימון או משחק כדורגל?״
3- רק לאחר מכן בוחרים ומחליטים על דרך הפעולה.
4- בקרה יומית- בסיום כל יום לימודים, בדומה לבקרה שאחרי אימון או משחק, מבצעים בקרה לבדיקה האם התנהגתי בהתאם בבית ספר כמו על המגרש.
לילדים ונוער, במיוחד כאלו העוסקים בספורט, בכל ענף ספורט, קל יותר ״לדבר בשפה שהם מבינים״ ולתרגם דימויים מהעולם שלהם לתוך עולם בית הספר.
כמאמן מנטלי לספורטאים ומאמן לילדים ונוער בהעצמה ספורטיבית אשמח לייעץ ולתת לכל ילד את הכלים הנכונים לו, את השפה המתאימה לו ואגב, זה עובד לא רק עם ספורטאים אלא גם עם ילדים שנמצאים מול המסכים בכל יום.
מוזמנים.
