הוא ישב מולי באחד מימות השבוע, פגישת הכרות פיזית ראשונה, לאחר מספר שיחות וואטספ שבהן לא היה בטוח מה רוצה, נתתי לו את הזמן, הייתי במקום הזה כספורטאי וגם כמאמן. ״אני רוצה לעשות חצי איש-ברזל״ אמר לי ״וצריך ליווי״.
נתתי רגע למילים לשקוע ״הכלל הראשון מבחינתי״ אמרתי לו וכתבתי את המילים בעיפרון על הדף הלבן שמולנו ״האימונים והדרך צריכים להשתלב לך בחיים ולא להיפך״. הכלל הזה מלווה אותי מאז האיירונמן שעשיתי לפני הרבה שנים, כלומר זה אחד הלקחים של אחרי, אז טעיתי ומאז למדתי.
כשאנחנו רודפים אחרי המטרות שלנו, פעמים רבות אנחנו שוגים ומתמקדים במטרה ותוך כדי מאבדים את הדרך, לא רואים את התמונה המלאה ואת מה שחשוב באמת.
״תזכור תמיד״ המשכתי והדגשתי ״האימונים והתחרות הם לא מי שאתה, למרות שמאד קל ללכת לאיבוד ולחשוב שכן, לחשוב שזה מה שמגדיר אותך״. לגימת מים ושוב שניות של שקט לתת להכל לשקוע.
כבני אדם אנחנו הרבה יותר מדבר אחד, גם כאשר הוא מאד מרכזי בחיינו, אפילו לזמן מוגדר. פעמים רבות אני יושב לשיחה עם ספורטאיות וספורטאים וגם עם אנשים ״רגילים״ ששוכחים לעשות ״צעד אחורה״ ולהביט ממעט יותר רחוק על החיים שלהם. אנחנו עושים את זה יחד ומגלים שהם הרבה יותר מ-״רק״ דבר אחד. האדם הוא מכלול של דברים.
אנחנו אנשים, בעלי משפחה, אבות, אחיות, ילדים ואפשר להרחיב את זה לעוד ועוד. אני למשל מלבד הברור מאליו בתחום המשפחתי גם מאמן מנטלי לספורטאים וגם כותב, נווט ראלי ועוד ועוד.
״ומה אתה?״ שאלתי וכתבתי את התשובה בינינו על אותו נייר ״ומה עוד?״ הקשיתי כאשר עצר ואמר שנראה לו שזהו. הוא חשב עוד קצת ומצא ואז מצא עוד תחום. כמעט כולנו כאלו שמורכבים מהרבה רבדים וחשוב שנזכור את זה תמיד ובמיוחד כאשר אנחנו מציבים לעצמנו מטרה גדולה לחיים.
אנחנו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים ואסור לנו לחשוב שרק ההתמקדות במטרה והשגתה היא מה שמגדיר אותנו.
כשאתם יוצאים לדרך, חדשה או ישנה ומוכרת, אל תשכחו להביט גם מסביב ולגלות שאתם הרבה יותר מסתם אנשים שצועדים בדרך שלכם במטרה להגיע ליעד. המטרה לא מגדירה את מי שאתם, היא רק חלק אחד מכם, רק חלק מהדרך שאתם צועדים בה.
