נושא: ביטחון עצמי נמוך ותחושת מסוגלות.
תחשבו על הראש שלכם כמו על תחנת רדיו. בכל רגע נתון, יש שם קריין שמתאר את מה שקורה לכם. אצל הרבה מאיתנו, הקריין הזה הוא הטיפוס הכי מעצבן בעולם. כשאתה נכשל במבחן או כשמישהי לא עונה לך בוואטסאפ, הוא מיד מגביר את הווליום וצורח: "ידעתי שלא תצליח", או "ברור, מי בכלל רוצה להיות חבר שלך?".
כמאמן מנטלי לספורטאים ומאמן להעצמת ילדים ונוער למדתי שביטחון עצמי נמוך הוא לא גזירת גורל, הוא פשוט מצב שבו ה"קריין" השלילי קיבל את המיקרופון הראשי. הבעיה היא שאנחנו מאמינים לו. אנחנו חושבים שהמחשבות שלנו הן האמת המוחלטת, בזמן שהן בסך הכל פרשנות אחת מתוך רבות.
איך מתחילים לשנות את הווליום? הטעות הכי גדולה היא לנסות להיות "חיובי בכוח". זה לא עובד. במקום זה, אני רוצה שתנסו להיות חברים של עצמכם. אם חבר טוב שלכם היה נכשל, האם הייתם צורחים עליו שהוא אפס? בטוח שלא. הייתם אומרים לו: "באסה, אבל בוא נראה מה עושים הלאה" או ״קדימה, ממשיכים הלאה״.
התרגיל שלך להיום: בכל פעם שאתה תופס את עצמך חושב מחשבה מקטינה, תעצור ותשאל: "האם הייתי אומר את זה לחבר הכי טוב שלי?". אם התשובה היא לא, תנסה לנסח את המשפט מחדש. לא כשקר שיווקי, אלא כעידוד פרקטי. ביטחון עצמי נבנה מהיכולת שלנו לסמוך על עצמנו שנהיה שם בשבילנו גם כשקשה.
