ה-ספר שלי
כשאני מדבר על ריצה אני מדבר על החיים
"…יום ראשון, השעה קרובה לשמונה בערב או אולי כבר עשר, ממרחק הזמן, כאשר המילים האלו נכתבות זה לא באמת משנה כי מה שמשנה זו התפאורה מסביב.
אור ניאון לבן שעוטף את כל החדר, קירות חיוורים שמבשרים שזו לא הסביבה הטבעית שלי וצליל מעצבן שמצפצף במין מונוטוניות ולא רוצה להפסיק, כמו ילד קטן שעומד לידך ומושך בחולצה, מבקש משהו, מחפש תשומת לב(או שהוא סתם נודניק מנוזל).
פותח את העיניים מעט יותר, כן, זה לא חלום וגם לא גן עדן, זה לגמרי חדר בית חולים ואני ״הכוכב״ הראשי בהצגה הזו, שכוב על מיטה.
מה אני עושה פה?…"
במילים אלו נפתח הספר שלי, כשאני מדבר על ריצה אני מדבר על החיים
שנים רבות שאני רץ וכותב, כותב ורץ ובעיקר חי את החיים ותמיד חושב ומזכיר את זה שהריצה משקפת את מה שקורה בחיים, מזקקת את החיים לצורה הברורה והטהורה ביותר.
בריצה אנחנו חשופים לגמרי לקשיים, התלבטויות, מחשבות וגם הרבה הצלחות שאנחנו חווים במהלך היומיום, חווים ומרגישים את זה באופו ישיר עם כל צעד שאנחנו עושים.
מוזמנים להצטרף אל המסע שלי בעולם הריצה, בחיים.
