הוא ישב בכורסה מולי, נינוח, הגיע לפגישת האימון שלנו אחרי אימון כושר ויכולת אישית.
השיחה נסובה סביב המשימה שקיבל בפעם הקודמת והיה נראה שהוא ממש רוצה לשתף ולספר לי חוויות מאותה משימה, אפילו לפני שהספקתי לשאול על זה.
״אימון מנטלי״ הוא התחיל להגיד ״זה כמו אימון משקולות״ ולקח אויר.
״אני מתכוון שכמו בכל אימון אחר, גם באימון מנטלי צריך לאתגר את השרירים, את המוח״.
חייכתי ונהנתי מכל מילה שאמר.
הוא שחקן כדורסל ומנצל את הפגרה להתחזק, בכל התחומים וביניהם גם בתחום המנטלי.
״אני בטוח שכמו בכל סוג של אימון״ המשיך להגיד לי ״אתה תאתגר אותי בהדרגה״.
עכשיו הוא חייך.
התרגיל שקיבל לתרגול עבד על חיזוק של תקשורת מצד אחד ומהצד השני נועד לחזק גם את הביטחון העצמי.
פעמים רבות שחקנים, או בכלל אנשים, רגילים לפעולות מסוימות אבל ״מחביאים, חולשות מסוימות שלעתים, מאוחר יותר בחיים, יפגשו אותם ואז יאלצו להתמודד עם מצב חדש, לא בהכרח נוח ובזמן המתאים.
אנחנו, הוא ואני, בשלב די התחלתי בדרך שלנו אבל מתקדמים צעד צעד לעבר המטרה ולפחות כמו שזה נראה כרגע אנחנו, הוא, בדרך הנכונה לשם.
אגב, בטח שמתם לב שלחדר שלי, החדר בו אני נפגש עם ספורטאים אותם אני מלווה, אני קורא ״חדר האימונים״.
אני לא קורא לזה סתם ככה, אני באמת מתכוון לכך שכאשר אנחנו נפגשים, אנחנו מתאמנים.
כן, החדר כולל בתוכו שתי כורסאות נעימות, שולחן קטן במרכז עם בקבוק מים קרים ו-2 כוסות וקירות מכוסים בכרזות מעולם הספורט וגם שרידים ותזכורות מעולם הספורט שלי(כי בסופו של דבר אנחנו עוסקים פה בספורט).
זהו, זה חדר האימונים.
