מינימליזם

אז מה זה מינימליזם בעצם?

בשנים האחרונות, לאחר הרבה קריאה ומחשבה בתחומים שונים שיניתי מעט את אורח החיים שלי.
זה לא שמותגים או מוצרי יוקרה דיברו אליי יותר מדי מתישהו אבל בכל זאת, גיליתי שאני יכול וצריך להשתמש במועט, בדברים שימושיים-פונקציונאליים ולא באמת חייב דברים שיהיו ״סתם״ ככה.

אתחיל מדוגמה קטנה, ברשותכם.
לרבים מאיתנו יש מדפי ספרים בחדר העבודה או אפילו בסלון ואם נלך ונבדוק בצורה מסודרת נגלה מהר מאד שחלקם קראנו פעם אחת, חלק אחר לא קראנו בכלל ואת רובם לא פתחנו כבר מספר שנים והם שוכבים להם, נשענים אחד על השני על המדף וצוברים אבק.

כן, גם לי בחדר העבודה היו הרבה מאד ספרים שכאלו- ספרי קריאה(אני מת על ספרות מתח סקנדינבית), ספרי היסטוריה והגות מתקופות הלימודים השונות שלי, קלאסיקות ספרותיות וגם ספרי השראה.

בחודשים האחרונים נפלה ההחלטה, שזורה על ידי הקורונה.
לתרום את הספרים הלאה, לאנשים שאולי יהנו מהם, יהנו לעלעל בדפים, לקרוא אותם(להתקל בסימוני המרקר הצהובים שלי ולנסות לנחש מה חשבתי כאשר עשיתי זאת..).
הספרים הוכנסו, בחלקים ובמשך זמן, לארגזי קרטון והועברו אחר כבוד לחנות ״סיפור אחר״, לשימושם.
ולא, לא לקחתי זיכוי במכוון, אני לא רוצה לצבור ערימות חדשות על המדף, את הספרים הבאים שלי אני קורא באייפד.

אז קירות חדר העבודה שלי נקיים מספרים ובמקומם יש כרגע את כל הציורים והרישומים שלי(שאתם יכולים לראות בדף האינסטגרם שלי) והחדר מרגיש מואר, גדול ומאוורר, אחר, נקי.

ואפשר לעשות את זה בכל תחום בחיים, הספרים הם רק דוגמה קטנה.
למי מאיתנו אין ערימות של טי-שירטים על המדפים בארון שרובם בכלל לא זזו מתחתית הערימה כבר מספר חודשים או מהקיץ הקודם וכנראה כבר לא יזוזו משם יותר.
אז עכשיו הגיע הזמן להשאיר 4-5 חולצות כאלו ואת השאר לתרום הלאה(כי תאמינו או לא, יש כאלו שישמחו לקבלם)
ולא רק חולצות, יש עוד בגדים בארון שלכם, סדרו ונקו אותו לאט-לאט(כי שינוי נכון עושים בצעדים קטנים).

אתם לא תתגעגעו לכל מה שתנקו מהחיים שלכם, הרי ממילא לא נגעתם בספרים הללו או בחולצות, זה לא באמת שהשתמשתם בהם.

אחרי ש״מתאמנים״ בניקוי חפצים מוחשיים מהחיים מגיע השלב השני בגישה המינימליסטית, שלי, אבל על השלב הזה בפוסט אחר…

עוד כתבות

לעצור לרגע לפני שממשיכים

אני מוצא את עצמי מדבר(וגם כותב) הרבה על הספר שלי ״כשאני מדבר על ריצה אני מדבר על החיים״ לאחרונה. וזה טבעי. לי לפחות. נשאלתי אתמול

קושי הוא חלק מהדרך

זה הקילומטר הארבעים או החמישים בערך ואני מתקדם בריצה קלה איפשהו ב״דרך הרומית״ על השביל הכל כך מוכר של אולטרה סובב עמק. היום ממרחק הזמן

הרשמו לניוזלטר

פעם בחודש, לא מציק בכלל…
המון טיפים וידע.
תירשמו, מקסימום תרוויחו

דילוג לתוכן