כשהחלטתי שאני רוצה לפרסם את הספר שלי היה לי ברור שזה ידרוש ממני הרבה במובן הפיזי של לעשות דברים אבל גם במובן האחר, זה שיאלץ אותי לחשוב ובעיקר לחשוף את עצמי, בעיקר קשיים או ״נפילות״ שקרו לי במהלך החיים.
ממש היום היתה לי שיחה עם אדם ששאל למה אני כותב את הספר שלי ולמה בכלל אני כותב וחושף ומשתף אנשים כמעט בכל מה שעובר עליי.
כמאמן מנטלי לספורטאים בפרט ולאנשים בכלל אני שומע בכל פגישה, עם כל ספורטאי שאני מלווה, על מאבקים וקשיים שהוא חווה, אני שואל שאלות, לעתים קשות, בכדי לסייע לספורטאי בדרך שלו אל המטרה.
הכתיבה והשיתוף שלי מגיעים ממקום של עוד משהו קטן, עוד תוספת שאני יכול להעניק לאחרים רק שהפעם אלו דוגמאות שהן לגמרי שלי, דברים שעברו ועוברים עליי.
אז בחרתי להתמסר לכתיבה, ידעתי שמדובר בהתמדה ובעיקר במחויבות שלי כלפי מי שעוקב אחריי וקורא וגם כלפי מי שאולי במקרה יכנס לקרוא.
אבל זו גם מחויבות שלי כלפי עצמי.
