אף אחד לא יכול לצעוד במקומך…

"Only you can do the climbing for you…”

S.Mcrae, the yellow runner

לפעמים יש את הרגעים הללו שאנחנו אמורים להמשיך לצעוד או אולי אפילו רק להתחיל במסע כלשהו ופתאום, כמו משום מקום מגיעות התהיות שגורמות לנו לפקפק בעצמנו, לחשוב האם בחרנו נכון את הדרך, האם בכלל נכון לנו לצאת לדרך הזו ואנחנו מתחילים להרגיש כמעט אבודים, בסוג של מבוך או סחרחורת.

במצבים אחרים, רגעים אחרים, אנחנו מרגישים ריקנות, ריקנות שממלאת אותנו ב״כלום״ ולא נותנת לנו לזוז קדימה, להמשיך את מה שהתחלנו ובעיקר פוגעת בנו, מורידה את המוטיבציה לבצע, מוציאה מתוכנו את כל האויר וגורמת לנו לחשוב שאנחנו בעצם סוג של כישלון או לוזרים אמיתיים ושאין לנו סיכוי.

הדבר היחיד ברגעים האלו שאנחנו חייבים לזכור זה שאנחנו האנשים היחידים שמסוגלים לצעוד בדרך הזו שלנו.

אף אחד לא יכול ״לצעוד״ עבורנו את המסע הזה שלנו, בעיקר כי אם מישהו אחר יעשה את זה, יעשה את המסע הזה, הוא יעשה את המסע שלו ולא את שלנו.

רק אנחנו הם אלו שמסוגלים לצעוד, לטפס על ההר הזה, על ״ההימלאייה״ הזו שמולנו ואולי מפחידה אותנו כל כך, פחד ענקי שמונע מאיתנו כרגע לזוז.

רק אנחנו הם אלו שיכולים לעשות את זה, עבורנו. 

לכולנו ברור, למרות שלפעמים קשה לנו להודות בכך, שהחיים שלנו לא נועדו להיות כל הזמן פרפרים ופרחים, ממש לא.

הלוואי וזה היה כך, זה מרגיש נעים, אבל בינינו, זה לא יוביל אותנו לשום מקום. 

אנחנו, כגוף, כישות, בעלי שרירים וכוח, פיזי ומנטלי, שרירים וכוח מנטלי שנועד להזיז אותנו קדימה במסע שלנו, בדרך שלנו, לעזור לנו להתקדם ולצמוח וככל שנשקיע ונתאמץ יותר, ככל שנפעיל יותר את הכוח הזה, את השרירים הללו, נסייע גם להם לגדול ולהתפתח, מה שיתן לנו את התנופה להמשיך קדימה במסע, בטיפוס הקשה הזה כלפי מעלה, בצמיחה שלנו. ֿ

אז עכשיו, בחרו את הדרך שלכם, הכינו את השרירים, התחילו לאמץ אותם ואז שוב ושוב, זכרו, הכוונה לשרירים הפיזיים וגם לאלו המנטליים שלכם וצאו למסע הזה שלכם, המסע שהוא רק שלכם, המסע שאף אחד אחר לא יכול לצעוד במקומכם ולטפס על ההר הזה שניצב מולכם בחיים. 

צאו לדרך. 

עוד כתבות

גידי גוב

לפני מספר שנים, קראתי ראיון באחד העיתונים, אני חושב שזה היה עם גידי גוב ובראיון הוא נשאל אז לגבי הפרסומת שבה החל להופיע אז בטלביזיה.

פילטר פתוח

הרכב הראשון שלי היה ביאנקי, אוטוביאנקי אדומה וחמודה שקיבלתי מתנה מההורים כאשר סיימתי קורס קצינים.היא ממש חיכתה לי בבית שאגיע לאחר טקס הסיום. אבל זו

מיינדפולנס ואני ואולי גם אתם

כמאמן מנטלי לספורטאים אני נוטה להשתמש בכלים מקצועיים כאלו ואחרים עם הספורטאים שאני מלווה, תוך התאמה אישית עבור כל אחד מהם, כשהרעיון שעומד מאחורי הדברים

מילים במקום צעדים

ערב סוכות של שנת 2021 היה אמור לכאורה להיות יום רגיל ולפחות ההתחלה שלו הייתה כזו. את אותו היום אני זוכר כמעט באופן מלא, יום

הרשמו לניוזלטר

פעם בחודש, לא מציק בכלל…
המון טיפים וידע.
תירשמו, מקסימום תרוויחו

דילוג לתוכן