“I don't stop when I'm tired, I stop when I'm done” – D.Goggins
מדי יום בחודשים האחרונים, מאז שחזרתי לכשירות ולהתאמן מיד לאחר סיום הריצה אני מבצע סט אחד של פושאפס, מקסימום חזרות שאני יכול לעשות.
בתחילת הדרך זה היה קשה, כמעט בלתי אפשרי עבור מישהו שלא זז שנתיים וחצי(יש נסיבות מקלות, תאונה).
ככל שעבר הזמן וההתמדה, הצלחתי כמובן להגדיל את כמות החזרות, הרגשתי שאני מתחזק והתחלתי גם לאתגר את עצמי, לעשות מקסימום אבל לא פחות ממספר מסוים שבחרתי.
הבוקר, מיד לאחר הריצה, כהרגלי, נשכבתי לבצע את התרגול הזה.
הידיים עדיין היו עייפות מאימון המשקולות אתמול וכאשר הייתי קרוב לסף ההגעה לכמות הרצויה זה כבר הגיע לרעידה.
עצרתי, לא הפסקתי, עצרתי את הרצף אבל נותרתי במנח שכיבה סטטי באויר ונזכרתי לרגע במרוץ האולטרה ל-100 ק״מ הראשון שעשיתי.
גם שם, על שבילי ה״סובב״ היה לי רגע כזה של משבר, של מה עושים עכשיו, איך מתקדמים, איך ממשיכים הלאה עד קו הסיום.
אז, על השביל, פשוט בחרתי, החלטתי לעשות צעד אחד נוסף, להתקדם, לעשות עוד צעד אחד נוסף ולא לחשוב כמה עוד נשאר לי או כמה עברתי, פשוט להתמקד בעשייה של צעד אחד נוסף.
אז הבוקר, לקחתי אויר והתמקדתי בפושאפ אחד נוסף ואז עוד אחד ורק עוד אחד וכן, בסוף גם זה נגמר ואפילו עם חיוך.
בכל פעם שאתם מתקשים, מתלבטים, אולי נשברים וחושבים שלא תצליחו לעמוד במשימה שלכם, אל תפסיקו!
עצרו לרגע, קחו אויר וחשבו ואז בצעו רק צעד אחד נוסף קדימה, פעולה אחת קדימה שתקרב אתכם ליעד, למטרה ואז עוד צעד אחד נוסף והנה, התקדמתם עוד קצת.
#אולטרהמיינדסט #קואצינג #אימון #אימוןמנטלי #אימוןמנטאלי #אימוןמנטלילספורטאים #העצמהדרךספורט #העצמהספורטיבית #צעדאחדנוסף #goonemore