בתקופה האחרונה, למעשה החל מחודש ינואר, מצאתי את עצמי, בין אם במכוון ובין אם לא, כותב הרבה.
מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי לכתוב.
כלומר קודם אהבתי לקרוא, מאוד אוהב לקרוא, אבל תמיד גם כתבתי(בכל זאת, לא סתם הוצאתי ספר..) אבל בחודשים האחרונים אני פשוט כותב יותר.
אחרי שהבנתי וקיבלתי את זה החלטתי שאת הפוסטים ובעיקר את הסיפורים הקצרים, אני רוצה לפרסם בכדי שעוד אנשים יחוו, יהנו ואולי גם יעזו קצת יותר.
רגע, בטח תגידו, איך זה קשור למשמעת עצמית?
אז התשובה די קלה, לי לפחות.
בחרתי להקדיש בכל יום חלון זמן לכתיבה, בין אם היא כתיבה משמעותית כמו פוסטים מנטלים שונים שניתן להפיק מהם השראה כזו או אחרת ובין אם סיפורים קצרים.
המשמעת העצמית, לעתים מלווה במאבק ומחסומים, הובילה אותי לצלילה פנימה לתוכי ורצון לתרגם למילים תחושות, רגשות, זכרונות וגם דמיון וכל זה בנוסף לשיקוף דברים שקורים לי במהלך האימונים שאני מתאמן או במהלך מפגשי אימון שלי כמאמן מנטלי לספורטאים.
אנחנו תמיד מנסים להשתמש במטרה כגורם מאיץ למשמעת עצמית אבל כל זה לא יעזור כלום באם לא תהיה בזה הנאה שתדחוף קדימה ותגרום לנו לרצות לעשות את מה שאנחנו עושים.
נסו בכל פעם שאתם מתגייסים למטרה מסויימת, לתהליך מסוים, לחפש את גורם ההנאה שבו(אפילו הזכרון למה אנחנו אוהבים לשחק כדורסל או למה אוהבים לצייר) וברגע שמצאתם אותו, את גורם ההנאה, יהיה הרבה יותר קל לגייס את המשמעת העצמית.
ואם זה קשה סימן שאתם בעלייה לפסגה!
ניפגש בשבילים או בין המילים
