לא באמת זוכר, אבל…
אני לא באמת זוכר מתי הייתה הפעם הראשונה שרצתי, כלומר, בואו נדייק, כלומר אני רוצה לדייק רגע. ברור שרצתי מגיל קטן, בערך שנייה אחרי שהתחלתי ללכת, אבל זה משהו אחר, אין כמעט ילדה או ילד בגיל צעיר שלא רצים בצעדים קטנים קטנים ומצחיקים(ואמא ״פולניה״ שצועקת מאחוריהם לא לרוץ שלא יפלו..). באחד מאימוני הריצה האחרונים שלי […]
אז מתי מתחילים?
מוטיבציה היא זו שעוזרת לך לקום ולהתחיל ללכת, להתחיל לצעוד בשביל, בדרך של החיים, אבל ברגעים השגרתיים, ברגעים הקשים, כאשר הרגליים כבדות, השרירים עייפים, כואבים ולפעמים גם ממש שורפים, המחשבות לעתים מטרידות, התרמיל הזה שאנחנו נושאים איתנו על הגב מתחיל להיות כבד והרצועות שלו קורעות לנו את הכתפיים, כאשר כל אבן קטנה שנכנסת לנעליים מציקה […]
למה לטפס בריצה על הר..?
״…כי הוא שם…״ זו לפחות התשובה שענה ג׳ורג׳ מאלורי, מטפס הרים בריטי ידוע. לפעמים בחיפוש אחר ה”למה” שלנו אנחנו צריכים טפס על הר גבוה. אבל למה לעשות את הטיפוס הזה בריצה..? זה מספיק קשה גם ככה, זה בערך מה שחשבתי לעצמי תוך כדי ריצה, איטית, עם נשימה כבדה ומתקצרת ביום אחד בספטמבר, אי שם בצפון […]
שרק יגיעו ימים שקטים
כשהגיעה הקורונה לפני מספר שנים, גם אני, כמעט כולם, די הלכתי לאיבוד, בעיקר בתחילת הסגר הראשון. הלכתי לאיבוד רק במובן של הפעילות הגופנית, של הריצה, הרגשתי שההגבלות של היציאה מהבית חונקות ומאחד שרגיל לרוץ בשטח בשבילים שלא נגמרים, להסתגר ב-100 מטר שכן היה מותר, זה הוציא לי את כל האויר מהראות. כן, ניסיתי לרוץ. פעם […]
אף אחד לא יכול לצעוד במקומך…
"Only you can do the climbing for you…” S.Mcrae, the yellow runner לפעמים יש את הרגעים הללו שאנחנו אמורים להמשיך לצעוד או אולי אפילו רק להתחיל במסע כלשהו ופתאום, כמו משום מקום מגיעות התהיות שגורמות לנו לפקפק בעצמנו, לחשוב האם בחרנו נכון את הדרך, האם בכלל נכון לנו לצאת לדרך הזו ואנחנו מתחילים להרגיש כמעט […]
הדגדוגים האלו בבטן
מספר פעמים בשבועיים-שלושה האחרונים הרגשתי אותם מגיעים, מאותתים, בהתחלה, בפעמים הראשונות זה היה בעדינות ובהמשך התגבר והתחזק. כבר תקופה ארוכה, עד לפני שלושה שבועות לערך, ששכחתי מהקיום שלהם, של הדגדוגים האלו. שכחתי עד כדי זה שכמו נמחקו, ממני כמו לא היו והנה הם חזרו שוב וזה הולך ומתגבר. קפה אחד שהחליף אחר ומצאתי את עצמי […]
שאלות ותשובות
״…התשובה לשאלה בתוכך היא מסתתרת..״ מ.וקנין, מתוך שיר תקווה עומד מול המראה, עירום לחלוטין, טיפות זיעה מעורבבות בטיפות מים נוזלות ממני, יורדות ומרטיבות את רצפת הפרקט עליה אני עומד. הרגע סיימתי אימון שחייה של בוקר, אימון כזה שמטרתו היא לא עצימות כזו או אחרת אלא דווקא אימון בקצב קבוע שנועד לתת סוג של בסיס של […]
להיות נוכח ב-עכשיו שלי
״Only those who will risk going too far can possibly find out how far one can go״ T.S. Eliot בפעם הראשונה שנרשמתי למרוץ אולטרה הבחירה נפלה על מרוץ ״סובב-עמק״ ומקצה ה-61 קילומטרים, כן זו לא טעות, שישים ואחת קילומטרים זו הגרסה הישנה של המרוץ הזה לפני ש״עידכנו״ מעט את מסלול ההקפה בשטח והעלו אותו לשישים […]
החיים כמו גרף א.ק.ג או המסע שבין שיאים גדולים לתהומות והתרסקויות
״…כמעט בכל מצב קשה שנימצא בו בחיים נאלץ להתמודד מול השדים שלנו, להסתכל במראה ולהתעמת עם המצב, לקבל החלטות, להילחם, להפסיד ולנצח..״ מתוך הספר שלי ״כשאני מדבר על ריצה אני מדבר על החיים״ … שביל העפר הלך והתארך לפניי, אוסף של חול אדמוני שהתערבב לו עם השנים בגוונים נוספים ויצר סוג של קולאז׳ צבעוני מדהים, […]
מתי אתגר הופך לשגרה?
Pain unlocks a secret doorway in the mind, one that leads to both peak performance and beautiful silenceDavid Goggins מתי אתגר הופך לסוג של שגרה? האם הוא בכלל הופך לכזה? אלו המחשבות שעברו לי בראש כשהייתי לאחר שליש מהדרך בתוך ״אתגר 30 ימי ריצה רצופים״ או כמו שקראתי לזה ״30 ימים של 5 ק״מ״ ובאנגלית […]